סיטונאי למוצרי מייפל קנדיים
מהמעבר לניהול החווה המשפחתי ועד לייצוא לשלושים מדינות, החברה צמחה בקצב ההשקעות, המפגשים וההתמחות של אלה שעובדים בה.
פול-אמבל פלטייה ואשתו, אדריאן שואינר
בעקבות מותו של אביו, פול-אמבל פלטייה, ב-1987, ויטל פלטייה רוכש את החווה ואת מטחנת הדבש המשפחתיות מאימו, אדריאן שואינר. ויטל הוא הילד השלישי והבן הראשון של המשפחה.
הוא מתיישב בחווה עם אשתו, פראנס ללאנק, ושלושת ילדיהם הקטנים: קווין, בן חמש, אריק, בן שנתיים, וג'וזיאן, בת עשרה חודשים.
במהירות, ויטל מגלה כי השקעות גדולות נחוצות כדי למודרנז את החווה החלבית ואת מטחנת הדבש. הוא בוחר להתחיל עם מטחנת הדבש, שם הוא מתקין מערכת צינורות כדי להחליף את איסוף הדבש בקערה. הסוסים נמכרים ומוחלפים באופנועי שלג. רכישת מרכז חדש לאוסמוזה מאפשרת גם לרכז את מים המייפל ל-8 מעלות Brix. המרכז הזה, ששונה מספר פעמים במהלך השנים, עדיין פועל גם היום.
השנים עוברות והעומס על ויטל מתרבה, הוא עובד מזריחה עד שקיעה. למרות כל המאמצים, הרווחים נשארים לא מספיקים כדי לממן את ההשקעות הנחוצות לחווה החלבית ולמטחנת הדבש. ב-1991, ויטל מחליט למכור את פרות התנינים ואת המנת החלב שלו.
לאחר שלא הצליח למכור את כל תוצרת הסירופ מעץ הדורון שלו, ויטל החליט, בשותפות עם אחיו דני, לשייט מוצרים מעץ הדורון בגדלים קטנים. ביחד, הם מקימים מוצרי דורון דאלי.
האחים השותפים מייצרים מספר מוצרים באופן אומנותי, כולל חמאת דורון, סירופ מפטל וסוכריות דורון. אך, המכירות אינן מספיקות כדי לספק להם את רווחי המחייה. דני בוחר לפרוש מההרפתקה. מוצרי דורון דאלי סוגרת אז את שעריה, אך פעילויות האריזה ממשיכות תחת השם חוות ויפרנק בע"מ.
דני פלטייה, אח של ויטל פלטייה, המייסד המשותף של מוצרי דיילי מפתח העץ
ב-1993, חוות ויפראנק מתחילה לייצא את מוצריה לצרפת. ההזמנה הראשונה של לקוחה כוללת מספר מוצרים, מקובצים על פלטה חצי. החברה מתחילה גם לשלוח את מוצריה תחת מותג פרטי למערב קנדה. בזמן זה, מילוי המוצר נעשה בעזרת מספר אחת. הצבת הפקקים, התווית והאריזה נעשים עדיין ידנית.
עם שנות השנים, שני לקוחות חוות ויפראנק חוו צמיחה חשובה במכירותיהם. ההתקדמות הזו מאפשרת לחברה להגדיל בהדרגה את נפח הפעילות שלה ולהמשיך בפיתוחה.
ב-1994, לוסיין פייז'ון הצטרפה לחוות ויפראנק. היא עדיין עובדת שם גם היום, כאשר היא ממלאת את תפקידה כמנהלת הכספים וגם כבעלת תיק.
עם השנים, המכירות ממשיכות לגדול באופן קבוע.
ב-2006, נפח הייצור מגיע ל-400 בריכות בשנה על ידי קו ידני, והחברה מספרת שבעה עובדים במשרה מלאה.
באותה שנה, חווה ויפרנק רוכשת את קו האריזה הראשון שלה. ממלא בקבוקים, מסתובב ומדביק מותקנים אז במתקניה.
ב-2010, קווין, בןו של ויטל, מפך לשותף בחברה. בעל תואר ראשון בשיווק, הוא מתמקד בעיקר בפיתוח המכירות. הוא מחלק את זמנו בין עבודה במשרד ועבודה ידנית על קו הייצור. באביב, הוא מקדיש את זמנו למפעל המייפל.
ב-2011, קווין משתתף בתערוכה בינלאומית ראשונה שלו, BioFach, בגרמניה. שם הוא פוגש שני לקוחות חדשים, פותח כך תפיסות חדשות לפיתוח החברה.
ב-2013, חוות ויפרנק מבצעת הרחבה ראשית עם הוספת מבנה בגודל של 9,600 רגל מרובע. ההרחבה הזו הייתה נחוצה עקב הגדילה בהיקף, שהגיע אז ל-4,000 ברלים לשנה.
החברה ממשיכה בתהליך המודרניזציה שלה על ידי השקעה בציוד חדש, כולל קודר, מכונת סגירה אוטומטית של קרטונים ומכונת ציפוי לפלטות. במקביל, קווין משתתף בכל שנה בכמות רבה יותר של תערוכות בינלאומיות על מנת לפתח שווקים חדשים ולהרחיב את לקוחות החברה. החברה גם מטביעה מערכת בקרת איכות שתוביל בהמשך לקבלת תעודת BRCGS.
ב-2014, סימון פלטייה מצטרף לחברה. הוא מחזיק היום בתפקיד מנכ"ל וגם במניין.
ב-2019, החברה מתחילה את ההרחבה השנייה שלה עם בניית מחסן בגודל של 24,000 רגל מרובע. העבודות מסתיימות ב-2020, במהלך מגיפת הקורונה, הרבה מעבר ללוח זמנים המקורי. המצב הזה מאלץ את החברה למצות בבקבוקים בשעות הערב ולהשתמש בקבלנות חיצונית כדי להמשיך בפעילות ולענות על הביקוש.
ב-2021, חוות ויפרנק מגיעה לשלב חדש עם רכישת קו מהיר ומכונת אריזה אוטומטית.
היום, החברה המשפחתית מספרת כחמישים עובדים וארבע קווי ייצור. היא מקפיאה מעל 20,000 חבילות סירופ מייפל שנתית ומייצאת את מוצריה לשלושים מדינות.
מההתחלה הצנועה בחוות המשפחה בשנת 1987 ועד להצלחתה הבינלאומית, חוות ויפרנק נשארה נאמנה למה שתמיד הייתה בלב הסיפור שלה: המשפחה, התשוקה למייפל, העבודה המאומצת והרצון ללכת צעד אחד קדימה.
כל שלב בהרפתקה זו הושם בחותם על ידי אתגרים, השקעות ופגישות, אך בעיקר על ידי ההתמדה של מספר רב של דורות לבנות עסק חזק וקיימאי.
הסיפור של חוות ויפרנק ממשיך להתפתח, מוביל על ידי אותן ערכים משפחתיים שיבשו את היסודות להקמת העסק.
מופעל על ידי